דני ג’ונסון נולדה למשפחה ענייה, ילדה בגיל 17, בגיל 21 – איבדה את מקום מגוריה, ובגיל 23 – הרוויחה את המיליון הראשון שלה. לאחר כמה זמן אשת העסקים המוצלחת, כעת אם לחמישה ילדים וסבתא לכמה נכדים, סיפרה על עקרונות החינוך שנתנה לילדיה.
קיפודה מפרסמת טיפים, שמהם תוכלו ללמוד דברים שימושיים עבור עצמכם ולקחת אותם לידיעתכם.
המטרה אמורה להיות ברורה עוד מהילדות
אנשים עשירים מבינים בבירור אילו מטרות אמורות להיות לילדיהם. כן, הם מחנכים את בוגרי הרווארד לעתיד, טופ מנג’רים לעתיד, רופאים או נשיאים לעתיד, בזמן שהאדם הממוצע יולד ומחנך את ילדיו עם המחשבה: ואולי יתמזל מזלם?
“למשפחה של חבריי, בעלי בית הוצאה לאור משלהם, היה בן שלא רצה ללמוד ולא ידע בכלל מה הוא רצה לעשות בחייו. יום אחד אביו החליט לשלוח אותו לעבוד במקלט לחסרי בית ללא כל משאבים. בסוף השבוע חזר בנם לביתם עם רצון רב ללמוד ולקחת חלק בעסק המשפחתי” – סיפרה ג’ונסון.
בלי מחשב או טלפון סלולארי
מיהו החבר הטוב ביותר של הילד ה”רגיל”? סביר להניח שהטלויזיה, המחשב והטלפון הסלולארי. הילדים של דני ג’ונסון קיבלו את הטלפונים הראשונים שלהם בגיל 16, המחשב הראשון שלהם היה המחשב הישן של אביהם, ובבית אין טלויזיה בכלל.
“ילדיי לא יכולים להרשות לעצמם טלפון סלולארי כיוון שאינם מרוויחים כסף. הטלפון הסלולארי מרגיל אותנו להיות פחות מאורגנים ולהפסיק לתכנן את מערכת השעות שלנו, והטלויזיה ממחישה סגנונות חיים לא נאותים. מה למשל מלמדת אותנו הסדרה בובספוג? דמות עצלנית, פרועה וניהיליסטית ששומחת תוך שהיא מסובבת את כולם סביב האצבע הקטנה שלה. הייתם רוצים שהבנים שלכם יגדלו להיות בעלים כאלו? הייתם רוצים בעלים כאלו לבנותיכם? אם לא תדליקו את הטלויזיה במשך 30 יום תוכלו להיפטר מהרגל הצפייה בה”, – טוענת ג’ונסון.
למדו את ילדכם לאהוב עבודה
סוף השבוע מתקרב, ומה אומרים לילדים? “תודה לאל, יום שישי!”
“עכשיו אפשר לנוח מהעבודה הזאת”, “המנהל שלי חזיר, העובדים לא מקשיבים, והעבודה עצמה מעצבנת!”. עמדה כזאת כלפי עבודה מלמדת עוד מהילדות שעבודה – היא דבר קשה, מעצבן ומעייף. ילדים שגדלים ככה לא ירצו לעבוד או לפתוח עסק משלהם בתום ילדותם, טוענת דני ג’ונסון.
במשפחתה של דמי הילדים עושים מטלות בית פשוטות מגיל שנתיים, ובגיל 11 התרומה שלהם כבר הופכת לחיונית. “כך הם משלמים על המגורים והמזון בבית שלנו. בחיים שום דבר לא בא בחינם” – אומרת ג’ונסון. הם לא משתמשים בשירותיהם של טבח, מנקה או מטפלת – עם כל העבודה בבית המשפחה מתמודדת באופן עצמאי.
עם זאת, ילדכם אמור להתמודד עם עבודה שהוא לא אוהב או שדורשת ממנו מאמץ – כיוון שזה מפתח את האופי וכוח הרצון שלו. אם הוא יעשה רק את מה שהוא אוהב הוא לא הולך לקבל מעבודתו תועלת לטווח זמן ארוך.
אתם לא כספומט עבור ילדכם
“אני נותנת לילדיי 50 דולרים בשנה לקניית נעליים וארבעה זוגות ג’ינסים. בסכום הזה אי אפשר לקנות ביגוד מפואר, אבל אם הם רוצים – הם מוזמנים להתחיל לעבוד, או לחכות למכירת חיסול!” –אומרת ג’ונסון, ומעירה שילדים אמורים לקבל רק את הדברים ההכרחיים ביותר, ועל פנטזיות אחרות עליהם להרוויח לבד.
“הדבר הנורא ביותר שעלולים לעשות הורים – להרוויח כסף כדי לתת לילדיהם את מה שחסר להם בילדותם. כשילדיהם יגדלו הם ימצאו את עצמם בעולם שבו הם לא יוכלו לאפשר לעצמם לחיות כפי שהם הורגלו”, – מעירה אשת העסקים.
לבזבז או לחסוך?
בזבוז כסף מסתכם בשני אפשרויות: קניית דברים לא נחוצים (ולספק לילדים השכלה גבוהה או נסיעות לילדים של אותם אנשי עסקים שסוחרים בהם), או לימוד ילדיכם שאת כספם הם יכולים להרוויח, לחסוך ולהשקיע.
“איך ללמד את הילד לא לבזבז כסף על דברים שהם לא צריכים? בבית שלנו יש חוק: אם תרוויח 10 דולרים, אני אתן לך עוד 10. כשהסכום מושג, מותר לך לקנות רק את הדברים שיאפשרו לך לגדול ולהתפתח: אופניים, כלי מוזיקה, נסיעה לאנשהו”, – מספרת ג’ונסון. ואל תקנו את מה שקונים כל השאר! רוב הזמן אלו סתם דברים לא נחוצים שתופסים מקום.
למדו את ילדיכם להיות נדיבים
רוב האנשים המוצלחים נבדלים מהשאר על ידי נדיבותם החומרית והרגשית. הם לא מקנאים, ומוכנים לתת לאנשים שזקוקים לעזרה מבלי לצפות לתמורה. למדו את ילדיכם להתנהג בכבוד.
